,Hello my beutiful friends
מה קורה?(או שזו שאלה מיותרת לאור המצב?).
החלטתי שאחרי שני פוסטים,הגיע הזמן שנחזק את הקשר בינינו ואי אפשר לעשות את זה מבלי שתכירו אותי.
אז היי, אני אמי-לי דינסקי או בקיצור א"ד(מכאן הגיע ED) אני בת 23(לא מאמינה שהחזקתי מעמד כל כך הרבה שנים) ואני מכורה לאופנה(על כל המשתמע מכך..בגדים,נעליים,אקססוריז,ציפורניים,שיער ובעיקר איפור). כשהייתי קטנה תמיד חלמתי לגדול ולעסוק במקצוע היופי,אם בעיצוב אופנה/סטיילינג/איפור. כבר מגיל 4 בערך(אולי אפילו לפני) היו לי סטים של איפור וארונות בגדים מלאים רק בשביל הברביות שלי(היו לי איזה 200). עם חברות הייתי משחקת ב"מספרה" ובימי הולדת היינו מחלקים לבנות לק או גלוס. זוכרת אפילו שרבתי עם אמא שלי שאני רוצה לשים לק לניתוח להוצאת שקדים שלי-זה היה בכיתה א.
בתיכון הייתי מהאנשים האלו שכל הזמן שינו את צורת הלבוש שלהם, אפילו עברתי תקופה ביזארית ששילבה רוקיסטיות/ פאנקיסטיות/ גותיות ופשוט אקצנטריות. הו..הזמנים הטובים שלהיות מוזרה לא הפריע לי בכלל.
כשהתגייסתי לצבא היה לי ברור שכשאשתחרר אנסה להתקבל ללימודי עיצוב אופנה בבצלאל או בשנקר. לא יכולי לדעת שאחלה לקראת סוף הטירונות ושהכל ישתנה. נכנסה לחיי הפיברומיאלגיה (תוכלו לקרוא על המחלה כאן.). עברתי שיקום במשך חצי שנה בערך ועוד מליון בדיקות ובמהלך התקופה הזו הבנתי שהכל השתנה ופשוט הרמתי ידיים מהחלום לעסוק באופנה האמנתי, שאני פשוט לא יכולה.
נרשמתי ללמוד קרימינולוגיה ובמהלך השנה השניה ראיתי שלא משנה מה קורה, אני תמיד חוזרת לאופנה. לאפר חברות לאירוע,לעזור להן בעיצוב השיער, לעזור להן להרכיב תלבושת לדייט או כל דבר אחר וגם אצלי החיים התמלאו שוב באופנה,עד שהבנתי שאין דבר כזה לא יכולה! יכל להיות שיהיה לי קצת יותר קשה, אבל מי אמר שקל להגשים חלומות, אבל לא משנה מה אני הולכת על זה, פרשתי מקרימינולוגיה( תקראו לי מפגרת,משוגעת אבל הכי חשוב לעשות מה שעושה טוב על הנשמה) ומיד אחרי נרשמתי ללימודי סטיילינג. משם הכל התגלגל..סיימתי ללמוד סטיילינג, עבדתי בהפקות אופנה, עשיתי הפקות בפרילנס ועכשיו הגעתי להחלטה שאיפור זה הצעד הבא(באופן מקצועי כן?).
אז מה עושה אותי מיוחדת?
לא יודעת אם יש דבר כזה.. אולי זו החוויה של לקום בכל בוקר מבלי לדעת מה יהיה ואיך הגוף שלי יתנהג ולא לתת לו לשלוט בי ואולי העובדה שהשם שלי ארוך וכולל בתוכו כל כך הרבה(אמי-לי שמש דינסקי..כן כן..שמש) ואולי העובדה שכל אחד הוא מיוחד.
ועכשיו לחלק שבשבילו התכנסנו כאן היום-אופנה!
הדברים שמגדירים את הסגנון שלי:
אז אני מאוד אוהבת סטים ומונוכרומטיות 'matchi matchi' צריך להיות שמי השני(לא ששמש זה לא מיוחד). כל מה שמגיע עם פרחים או פרפרים עליו כנראה נוצר תוך מחשבה עליי. אני מאוד אוהבת בגדים צבעוניים,שחור נכנס לחיי ממש בשנה האחרונה וגם הוא אף פעם לא מגיע לבד. אז אם זה פרחוני וצבעוני זה בשבילי. הצבעים האהובים עליי הם ורוד (עדיף בהיר) וכחול על כל גווניו( ממנטה ועד נייבי). אז אם זה כלל הכל(כמו החולצה למטה) צריך לשמור לי אותה בצד ולדווח,סבבה?.
(השרשרת והעגילים נרכשו מ top 10)
מבחינת אקססוריז הייתה לי תקופה שהייתי מכורה לתיקים בצורה חולנית(לא שעכשיו אין לי הרבה..פשוט הצטמצמתי למגירה אחת והמון קלאצ'ים). נעליים אני לא מחשיבה כאקססורי כי נעליים זה הכרח( אי אפשר לצאת בלי נעליים מהבית) מה גם שאחר כך לא יהיה לי תירוץ למה אני צריכה כל כך הרבה אקססוריז.
מבחינת אקססוריז מה שיש לי הכי הרבה זה שרשראות ועגילים. שרשראות אני מעדיפה big & beautifall ובשנים האחרונות העגילים שלי עברו מסטייטמנט לצמודי אוזן ועדינים. לדעתי, שרשרת יכולה לשדרג בגד בצורה שצמיד או תיק לא יכולים ועגילים יכולים להוסיף לפנים כל כך הרבה צבע ונוכחות(מה שתמיד טוב).
סגנון השיער שלי:
השיער שלי הוא משהו שמאוד קשה לתאר...אני תמיד משנה אותו. השיער הוא מהדברים שנמאסים ומשעממים אותי הכי מהר, מבחינת עיצוב, תספורת,צבע ואורך. היו תקופות שהיה לי שיער קצר מאוד והייתי מאוהבת במראה הזה תקופה ארוכה עד שהתחשק לי לעצב אותו בצורה שדרשה קצת אורך. היום אני מאריכה את השיער שלי ויש ימים שאני אלך עם התלתלים שלי פראיים וסוררים ויש ימים(רוב הימים) שאני אעשה צמה,מה שבטוח אין שני ימים חופפים אחד לשני שתראו אותי באותו סגנון שיער.
כשזה מגיע לציפורניים יש את אותו הסיפור כמו עם השיער,נמאס לי מהר מאוד. אני מחליפה לק פעם בשבוע(לפחות). אף פעם לא תמצאו אותי עם סתם לק,משמע צבע אחד בלי קישוטים או דוגמא. זה פשוט לא אני! הכל נעשה בבית, אומנם מתבזבזות לי על זה שעות מהחיים אבל היי,אני תמיד מקבלת מחמאות.
ולחלק האהוב עליי באופנה-האיפור:
אז אצלי האיפור נועד בעיקר להוסיף צבע. אני לבנה כמו קאספר(תודה אמא) ועם שיער כהה(גם הגבות-תודה אבא) ונדיר שאני משתזפת(תודה קרם הגנה). האיפור לדעתי,מעבר למוסיף צבע,נותן לבטא את מה שאני מרגישה באמת. על האיפור יש לי יותר שליטה בצורה יום יומית מעל המלתחה שלי מאחר ולא כל הזמן אני קונה בגדים לפי החשק, מה גם שאיפור הוא מאוד ורסטילי עם צללית שחורה ברונזר והילייט אפשר לעשות כל כך הרבה שילובים ואילו עם חולצה שחורה ג'ינס ושרשרת אפשר לעשות רק מראה אחד.
מבחינתי באיפור אין חוקים,הכל הולך! אודם אדום ליום יום,למה לא? עיניים מעושנות לעבודה? אם זה עושה לך טוב,לכי על זה! מתחשק לך איפור טבעי לערב? טבעי זה תמיד טוב! מבחינתי, אם זה מה שמתחשק לי וזה לא פוגע באף אחד(חוץ ממני,למרות שמומלץ גם לא לפגוע בעצמכן) אז הרי זה מקובל. אותי תמצאו כל הזמן במראה אחר לא משנה מה המזג אוויר בחוץ או השעה.
ועד כאן בתכניתנו הערב: דברים שמגלים על ED.
אשמח אם תשתפו אותי בדברים האהובים עליכן באופנה.
ועד הפעם הבאה,
xoxo,
ED.
נ.ב.
אתן מוזמנות לעקוב אחרי באינסטוש: תלחצו כאן או תמצאו אותי תחת edslittlefriends.
תוכלו לראות שם את כל מראות האיפור שלי,החברים האהובים עליי ומה עובר עליי ביום יום. נוכל לעשות בונדינג.
מה קורה?(או שזו שאלה מיותרת לאור המצב?).
החלטתי שאחרי שני פוסטים,הגיע הזמן שנחזק את הקשר בינינו ואי אפשר לעשות את זה מבלי שתכירו אותי.
אז היי, אני אמי-לי דינסקי או בקיצור א"ד(מכאן הגיע ED) אני בת 23(לא מאמינה שהחזקתי מעמד כל כך הרבה שנים) ואני מכורה לאופנה(על כל המשתמע מכך..בגדים,נעליים,אקססוריז,ציפורניים,שיער ובעיקר איפור). כשהייתי קטנה תמיד חלמתי לגדול ולעסוק במקצוע היופי,אם בעיצוב אופנה/סטיילינג/איפור. כבר מגיל 4 בערך(אולי אפילו לפני) היו לי סטים של איפור וארונות בגדים מלאים רק בשביל הברביות שלי(היו לי איזה 200). עם חברות הייתי משחקת ב"מספרה" ובימי הולדת היינו מחלקים לבנות לק או גלוס. זוכרת אפילו שרבתי עם אמא שלי שאני רוצה לשים לק לניתוח להוצאת שקדים שלי-זה היה בכיתה א.
כשהתגייסתי לצבא היה לי ברור שכשאשתחרר אנסה להתקבל ללימודי עיצוב אופנה בבצלאל או בשנקר. לא יכולי לדעת שאחלה לקראת סוף הטירונות ושהכל ישתנה. נכנסה לחיי הפיברומיאלגיה (תוכלו לקרוא על המחלה כאן.). עברתי שיקום במשך חצי שנה בערך ועוד מליון בדיקות ובמהלך התקופה הזו הבנתי שהכל השתנה ופשוט הרמתי ידיים מהחלום לעסוק באופנה האמנתי, שאני פשוט לא יכולה.
נרשמתי ללמוד קרימינולוגיה ובמהלך השנה השניה ראיתי שלא משנה מה קורה, אני תמיד חוזרת לאופנה. לאפר חברות לאירוע,לעזור להן בעיצוב השיער, לעזור להן להרכיב תלבושת לדייט או כל דבר אחר וגם אצלי החיים התמלאו שוב באופנה,עד שהבנתי שאין דבר כזה לא יכולה! יכל להיות שיהיה לי קצת יותר קשה, אבל מי אמר שקל להגשים חלומות, אבל לא משנה מה אני הולכת על זה, פרשתי מקרימינולוגיה( תקראו לי מפגרת,משוגעת אבל הכי חשוב לעשות מה שעושה טוב על הנשמה) ומיד אחרי נרשמתי ללימודי סטיילינג. משם הכל התגלגל..סיימתי ללמוד סטיילינג, עבדתי בהפקות אופנה, עשיתי הפקות בפרילנס ועכשיו הגעתי להחלטה שאיפור זה הצעד הבא(באופן מקצועי כן?).
אז מה עושה אותי מיוחדת?
לא יודעת אם יש דבר כזה.. אולי זו החוויה של לקום בכל בוקר מבלי לדעת מה יהיה ואיך הגוף שלי יתנהג ולא לתת לו לשלוט בי ואולי העובדה שהשם שלי ארוך וכולל בתוכו כל כך הרבה(אמי-לי שמש דינסקי..כן כן..שמש) ואולי העובדה שכל אחד הוא מיוחד.
ועכשיו לחלק שבשבילו התכנסנו כאן היום-אופנה!
הדברים שמגדירים את הסגנון שלי:
אז אני מאוד אוהבת סטים ומונוכרומטיות 'matchi matchi' צריך להיות שמי השני(לא ששמש זה לא מיוחד). כל מה שמגיע עם פרחים או פרפרים עליו כנראה נוצר תוך מחשבה עליי. אני מאוד אוהבת בגדים צבעוניים,שחור נכנס לחיי ממש בשנה האחרונה וגם הוא אף פעם לא מגיע לבד. אז אם זה פרחוני וצבעוני זה בשבילי. הצבעים האהובים עליי הם ורוד (עדיף בהיר) וכחול על כל גווניו( ממנטה ועד נייבי). אז אם זה כלל הכל(כמו החולצה למטה) צריך לשמור לי אותה בצד ולדווח,סבבה?.
מבחינת אקססוריז הייתה לי תקופה שהייתי מכורה לתיקים בצורה חולנית(לא שעכשיו אין לי הרבה..פשוט הצטמצמתי למגירה אחת והמון קלאצ'ים). נעליים אני לא מחשיבה כאקססורי כי נעליים זה הכרח( אי אפשר לצאת בלי נעליים מהבית) מה גם שאחר כך לא יהיה לי תירוץ למה אני צריכה כל כך הרבה אקססוריז.
מבחינת אקססוריז מה שיש לי הכי הרבה זה שרשראות ועגילים. שרשראות אני מעדיפה big & beautifall ובשנים האחרונות העגילים שלי עברו מסטייטמנט לצמודי אוזן ועדינים. לדעתי, שרשרת יכולה לשדרג בגד בצורה שצמיד או תיק לא יכולים ועגילים יכולים להוסיף לפנים כל כך הרבה צבע ונוכחות(מה שתמיד טוב).
השיער שלי הוא משהו שמאוד קשה לתאר...אני תמיד משנה אותו. השיער הוא מהדברים שנמאסים ומשעממים אותי הכי מהר, מבחינת עיצוב, תספורת,צבע ואורך. היו תקופות שהיה לי שיער קצר מאוד והייתי מאוהבת במראה הזה תקופה ארוכה עד שהתחשק לי לעצב אותו בצורה שדרשה קצת אורך. היום אני מאריכה את השיער שלי ויש ימים שאני אלך עם התלתלים שלי פראיים וסוררים ויש ימים(רוב הימים) שאני אעשה צמה,מה שבטוח אין שני ימים חופפים אחד לשני שתראו אותי באותו סגנון שיער.
כשזה מגיע לציפורניים יש את אותו הסיפור כמו עם השיער,נמאס לי מהר מאוד. אני מחליפה לק פעם בשבוע(לפחות). אף פעם לא תמצאו אותי עם סתם לק,משמע צבע אחד בלי קישוטים או דוגמא. זה פשוט לא אני! הכל נעשה בבית, אומנם מתבזבזות לי על זה שעות מהחיים אבל היי,אני תמיד מקבלת מחמאות.
ולחלק האהוב עליי באופנה-האיפור:
אז אצלי האיפור נועד בעיקר להוסיף צבע. אני לבנה כמו קאספר(תודה אמא) ועם שיער כהה(גם הגבות-תודה אבא) ונדיר שאני משתזפת(תודה קרם הגנה). האיפור לדעתי,מעבר למוסיף צבע,נותן לבטא את מה שאני מרגישה באמת. על האיפור יש לי יותר שליטה בצורה יום יומית מעל המלתחה שלי מאחר ולא כל הזמן אני קונה בגדים לפי החשק, מה גם שאיפור הוא מאוד ורסטילי עם צללית שחורה ברונזר והילייט אפשר לעשות כל כך הרבה שילובים ואילו עם חולצה שחורה ג'ינס ושרשרת אפשר לעשות רק מראה אחד.
מבחינתי באיפור אין חוקים,הכל הולך! אודם אדום ליום יום,למה לא? עיניים מעושנות לעבודה? אם זה עושה לך טוב,לכי על זה! מתחשק לך איפור טבעי לערב? טבעי זה תמיד טוב! מבחינתי, אם זה מה שמתחשק לי וזה לא פוגע באף אחד(חוץ ממני,למרות שמומלץ גם לא לפגוע בעצמכן) אז הרי זה מקובל. אותי תמצאו כל הזמן במראה אחר לא משנה מה המזג אוויר בחוץ או השעה.
צאו מהמסגרת,תחוו ותהנו.. איפור זו אומנות בדיוק כמו ציור של ואנגוך ושמלה של קוואלי!
אשמח אם תשתפו אותי בדברים האהובים עליכן באופנה.
ועד הפעם הבאה,
xoxo,
ED.
נ.ב.
אתן מוזמנות לעקוב אחרי באינסטוש: תלחצו כאן או תמצאו אותי תחת edslittlefriends.
תוכלו לראות שם את כל מראות האיפור שלי,החברים האהובים עליי ומה עובר עליי ביום יום. נוכל לעשות בונדינג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה