The Bride's Diary- Part 2

קודם כל אני חייבת סליחה ענקית. הבטחתי פוסטים רצופים והבטחתי עדכון חתונה על בסיס חודשי, במינימום. אבל לצערי החיים נכנסו באמצע וזמן לנשום היה מתנה משמיים. החמרה בפיברו', המון עבודה וכמובן הכנות לחתונה שמתקרבת במהירות ודורשת זמן ולכן זהו הפוסט השני בסידרת פוסטים שכנראה תהיה בעלת שלושה או ארבעה פוסטים בלבד(לא כולל פוסט חתונה מסכם).
*לפוסט הראשון: http://edshummingbird.blogspot.co.il/2016/03/the-briedes-diary-part-1.html

*****

אז את הפוסט הנוכחי רציתי להקדיש להכנסת אופי לחתונה. מנסיון, שאני חווה בימים אלו על בשרי, קל מאוד ליפול למקומות המובנים מאליהם ולהגיע למצב שהחתונה היא "חתונת שבלונה". לא שיש רע בחתונה שכזו אבל אני מרגישה שביום שגם ככה עמוס בהתרגשות ולחץ, חשוב שיהיה משהו שיזכיר לנו את עצמנו וישאיר אותנו מחוברים לקרקע. ולכן, החדרת האופי של הזוג נראה לי כמשהו שהוא חובה על מנת להחזיר קצת שפיות ליום הזה.

אז הנה חלק מהטיפים שלי עד כה:

נתחיל מהמובן מאליו. אלו שמדגישים שבני הזוג הם בעצם Bride & Groom ולא חלק מהאורחים ואלו הם הבגדים. כל אחת רוצה שמלה מפוארת שתעשה אותה הכי יפה ביום שלה ושל אהובה, הרי אנחנו חולמות על היום הזה ועל השמלה הזו מאז הילדות. אפשר ללכת על שמלה כלה קלאסית ונקיה, כמו שאני עושה, או שמלת נשף נפוחה ורק לתת לה טוויסט מבחינת אקססוריז. אז נכון שבפוסט הקודם סיפרתי על הנעליים שהזמנתי ואכן הייתי מאוהבת בהן עד שהן הגיעו וראיתי שאין מצב שאני אחזיק איתן מעמד יותר משתי דקות. הן היו לא נוחות בנוסף לעובדה שכשמדדתי אותן ראיתי שהן לא ממש אני ולא ממש עושות לי תחושה נעימה בבטן. בחיפושים נוספים החלטתי שאני צריכה למדוד ושאני לא רוצה נעל שנראית "כלתית" כי זה פשוט לא אני.
לאחר חיפוש ממושך מצאתי נעל שאני יודעת שתשמש אותי גם לאחר החתונה והיא נוחה מאוד ביחס לגובה העקב.הנעל היא נעל בעלת צורה עדינה בצבע ורוד מעושן עם עקב עץ ושתי רצועות שמחזיקות את הרגל. העקב הוא עקב בלוק כך שלא ישקע לי בתוך הדשא ויהיה לי נוח איתם לאורך האירוע (אני לא מתכננת לרדת לכפכפים). אני יודעת שהן לא צועקות כלה שזה אחד הדברים שאני אוהבת בהן אבל גם לקחתי בחשבון את העובדה שאני אלבש שמלה אטומה ושלא ממש יראו אותן יותר מדי.
הנעליים מחנות בשם Josef שממוקמת באשקלון.

דגם: Gizel

*ניתן למצוא נעליים מיוחדות שיתאימו לכלה גם אצל רוני קנטור אבל מאחר ולא היה לי את הזמן להגיע למדוד ויתרתי. הלוואי והייתה לי את היכולת אבל אני מרוצה. ממליצה אם אתן באיזור המרכז ובחיפוש אחר נעלי כלה מיוחדות ובעלות המון אופי לקפוץ אליה.

בנוסף לאקססוריז ניתן להכניס גם אופי בציפורניים. אחת התמונות שיש לכל זוג זו התמונה שלהם מתחת לחופה כאשר Mr. Groom מקדש את אהובתו עם הטבעת והיא מחזיקה את היד קדימה. בד"כ הציפורניים עדינות ואני ממש בעד. אבל אני לא הכי אוהבת את הפרנץ' הלבן או חותמת התחרה והאבנים. אני החלטתי ללכת על משהו שאני יודעת שאני אוהבת ושאני אפילו יוכל לעשות בבוקר של יום החתונה. אני מתכננת על הלק האהוב עליי שהוא True Blue, מספר 250, של חברת Chic. מדובר על גוון תכלת מאוד פסטלי כמעט לבן. לק שאני יודעת שאני אוהבת ואני אשמח להשאר איתו גם אחרי האירוע.

כמובן שכמו שנותנים סימני אופי לכלה אז כך גם ל Mr. Groom. במזל אני זוכה להנשא לאדם עם אופי מאוד מיוחד. Mr. Groom שלי הוא כמו סופרמן מבחינת האופי בכך שיש לו שני צדדים. יש לו את הצד שמציל חיים והוא מאוד מצ'ואי וחזק ומצד שני הוא בעל אופי עם המון גיק שיק. אחד הדברים שהוא הכי אוהב זה קומיקס. ולכן, בגלל שהוא לא אדם של מחוייט יותר מדי, רציתי להכניס ללוק שלו אופי ושירגיש קצת כמו עצמו. ולכן, הזמנתי לו עניבה שאנחנו חושבים שהיא ממש מגניבה. את האופי בוסט הזה הזמנו מאיביי והוא הגיע עטוף ושמור בצורה נהדרת וניכר שמדובר במוצר מקורי ולא זיוף.
ד"א, הבטמן הצהוב הוא לא חלק מהעניבה אלא מה שמחזיק את העניבה מקופלת. לא פתחתי בשביל שהיא תשמר עד לחתונה.
ניתן להזמין אותה כאן: http://www.ebay.com/itm/361516306984

אז אחרי שהכנסנו אופי לבגדים של יום החתונה עצמו חשוב לא פחות להכניס גם אופי ליום הצילומים לפני החתונה, מה שמכנים "צילומי זוגיות" או "Trash the dress". קודם כל חשוב לי להגיד בנושא שאני ממש נגד כל הצילומים שמלכלכים ומזהמים את הסביבה. יש המון דרכים לעשות את הצילומים האלו מבלי להרוס את הסביבה. אנחנו מתכננים צילומים באווירת רטרו ביחד עם זואי שלנו. המון זוגות מוציאים סכום לא מבוטל על בגדים ליום הצילומים הזה רק בשביל להרוס אותם אחר כך. אז נכון שאנחנו לא מתכננים על הרס של שום פיסת בד אבל בכל זאת לא רצינו להוציא הרבה על בגדים לצילומים האלו (שאנחנו אמורים לעשות בקרוב). את השמלה לצילומים רכשתי ב Twenty Four Seven עוד לפני שראיתי פירסומים של החברה שמיעדים את השמלה בדיוק למטרה זו והיא שמלה שתוכל לשמש אותי קדימה. שמלה מאוד כלתית בהקשר הנכון ועם האיבזור הנכון. מדובר על שמלה בעלת "מחוך" תחרה עם חצאית מקסי שקופה נופלת ואוורירית עם חצאית אטומה לבנה קצרה מתחת כך שרואים מעט רגליים אבל מה שצריך להיות מכוסה נשאר מכוסה. היא בעלת מפתח לב וכתפיות עדינות. אני מתכננת לשלב אותה עם איפור עדין ועגילים שהיו של סבתא שלי (וייתכן שאענוד גם בחתונה). השרשרת גם הייתה של סבתא שלי אבל לגביה אני מתלבטת( מה אומרות?).
בכללי, דרך יפה להכניס אופי גם לחתונה היא שימוש בתכשיטים או דברים אחרים שהיו של בני משפחה כמו תכשיט שהיה של אמא או עניבה שהייתה של סבא.

לתמונה מתוך אתר החברה: ליחצו כאן

הטיפ האחרון שלי הוא קחו השראה ואל תעתיקו. אנחנו ידענו שאנחנו רוצים חתונה "אורבנית" משהו לא יותר מדי מתאמץ ולא יותר מדי גרנדיוזי. משהו קליל עם הרבה מהאופי שלנו בפנים. מאחר ואף אחד מאיתנו לא אירגן חתונה מימיו (אוי הברוך) נכנסתי ישר לבלוג מספר אחת בנושא הלוא הוא הבלוג כלות אורבניות רק בשביל לקבל רעיונות ומעט טיפים לדרכי פעולה. הסתכלתי בתמונות ומשם נתתי ליצירתיות ולרעיונות לזרום. אחד הדברים שאנחנו מתכננים מבחינת עיצוב זה עצים שיחזיקו כרטיסי שמות שיכוונו את האורחים שלנו למספר השולחן שלהם. העצמים יהיו ממש בכניסה, מעין ענפים שיעמדו בוואזות מלאות אור (תודה לבורא נורות הלד) ומהן יהיו תלויים כרטיסי שמות בצורת לב מעוצב עם שמות האורחים ומספרי השולחנות שלהם. דרך קצת יותר רומנטית ונעימה מאשר כרטיסי שמות עומדים על השולחן. משהו שמאוחר יותר האורחים יוכלו לקחת איתם.
את כרטיסי השמות ניתן להזמין מכאן: http://www.ebay.com/itm/141737634425?euid

מגיע גם בצבע ורוד

הכי חשוב, לפי דעתי, שהיום הזה ייצג אתכם (כשזה מגיע לתכנון האירוע). נכון שחשוב שהאורחים שלכם יהנו אבל שזה לא יבוא על חשבונכם. אם אתם תהנו הם יהנו ואם אתם תרגישו בנוח עד כמה שניתן אתם תוכלו להשרות תחושה נעימה על האורחים שלכם. אל תחשבו מה יגידו. זה בלתי נמנע ומי שירצה לשפוט ימצא על מה. הכי חשוב שאתם בסוף תנשמו לרווחה ותגידו שהיה מושלם וכל מה שרציתם שיהיה.

ועד הפעם הבאה..
אוהבת המונים,ארמונים,מומינים ועוד קצת...
XOXO
ED

ד"א.. אתן מוזמנות לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם. התחלתי סידרה של 89 ימים של ביוטי.
למה 89? כי אלו כמות הימים שנשארו לחתונה(שלושה חודשים... איך הזמן טס).
כל יום יעלה פוסט שקשור לביוטי בצורה כלשהי החל מאיפור ועד טיפוח, ביגוד שיער וציפורניים.
לפייסבוק: https://www.facebook.com/edslittlefriends/
לאינסטגרם: https://www.instagram.com/allthateds/

Valentines day smoked out Burgundy halo eye

היי אהובות שלי...
אז הולטנייז כאן והפעם הלכתי על לוג דרמתי עם כמובן שתי אופציות שפתיים...
אני אשמח לדעת איזה שילוב אהבתם יותר??
כמובן שאם לא עשיתן לייק ולא נרשמתן לערוץ היוטיוב אני אשמח שתעשו זאת.
אוהבת המונים,ארמונים, מומינים ועוד קצת...

המוצרים שהיו בשימוש בסרטון היוטיוב:

sigma- bare:persuade
mac-sushi flower,shroom,dame(blush)
melt cosmetics-dark room,dark matter,love sick,amelie,enigma
nyx-blush in taupe
il.makiage- halo
nars-julie

maybelline-338

מברשות:
makeup geek- stiff dome brush
morphe-m437  
*זו שאני השתמשתי בה בסרטון הייתה חלק מסט. המברשת הזו היא מברשת כמעט זהה לזו שהשתמשתי בה.
ביוטיקר- deluxe firm shadow
מברשת סומק- קרליין 03

שלושת ה-פ', האדם הקדמון, דימוי גוף ואהבה עצמית.

אז הפוסט הזה הולך להיות קצת שונה. הוא עדיין יקושר אל הבלוג אך בצורה קצת שונה. הוא מדבר על ה"מלחמה" הפרטית שלי בשנים האחרונות ועל דרכי ההתמודדות שלי ודימוי גוף.
חשבתי שאין זמן טוב יותר לדבר על דימוי גוף מעכשיו שיש ברשת כל כך הרבה דיבורים על דימויי גוף ועל שוני בין אנשים ועל עניין של אידיאל יופי ואולי הפוסט לא ידבר ישירות על כך..אבל אני מקווה שהפוסט הזה יתפוס תאוצה בעזרתכן ואני באמת מקווה שתשתפו אותו כדי שיגיע למי שצריכה לקרוא אותו ולקבל קצת דחיפה קדימה ואיזו שיחת מוטיבציה על בסיס נסיון אישי.

הרגשתי שהגיע הזמן לשתף את הסיפור שלי. אחד הדברים שחושבים על בלוגריות ויוטיובריות זה שאם הן ככה בחוץ,חשופות לעולם, אז כנראה שאין הרבה דאגות מאחורה ושהכל עובר על מי מנוחות. אבל לא כך הדבר. רציתי בעקבות אירועים שהיו החודש ויהיו חודש הבא (כמו 'יפה בכל צורה' ,חודש הגאווה, ביוטי סיטי, מחאת המידות ועוד) לתת את שיחת המוטיבציה שלי ואולי לעזור קצת למישהי בעזרת הסיפור האישי שלי.

*****

הסיפור הזה מתחיל לפני כמה שנים טובות. היום אני בת 24 והסיפור מתחיל בגיל 18. לא מדויק להגיד 6 שנים כי זה לא המצב, אבל כמעט. אני זוכרת את היום בצורה ברורה התחושה הייתה שהגוף שלי בוגד בי. איך זה יכל להיות שאחרי 18 שנים של חיים עם הגוף הזה הוא התעורר בוקר אחד והחליט שנמאס לו לסחוב והגיע הזמן שזהו,די,נגמרה הנחמדות? זה מסוג הדברים שאמורים להתחיל בשלב הרבה יותר מאוחר בחיים,בגיל 80 ככה,לא? 

לא אלאה בכל הסיפור שעברתי בצבא..דרמה אחרי דרמה..היה ממש חוויה. אחרי ששוחררתי על פרופיל בריאותי ובכי הסטרי של "אני רוצה להמשיך לשרת בכל זאת" ולקבל לא! יצאתי משיקום של לחזור ללכת, בגיל 18, בלי תאונת דרכים או מכה בראש או איזה סימן מוקדם, יצאתי בגיל 18 משיקום פיזי. הזוי. בשיקום המטרה שהצבתי לעצמי הייתה לחזור ללכת על עקבים. משהו שהיום נראה לי כל כך הזוי וחסר חשיבות. בגיל 18 מצאתי את עצמי מול רופאים,מבוהלת,שאומרים שיכל להיות שיש טרשת נפוצה בתוך הראש היפה שלי או גידול שהחליט להשתבץ כיהלום על המוח. בגיל 18 מצאתי את עצמי מבוהלת שמא אמות עוד לפני שאצא למסיבה נוספת(מיותר) לפני שאלמד מקצוע, אמצא אהבה, אעזוב את הבית. איך הגוף שלי יכל לבגוד בי ככה?

אני זוכרת כמה אני ואמא שלי שמחנו למשמע המילה "פיברומיאלגיה" שהיא גם מילת ה-פ' הראשונה בפוסט. יצאנו מחוייכות. המחשבה על לחיות עם כאבי תופת לנצח קסמה לי אל מול האפשרות הנוראית של גידול או טרשת נפוצה. אז בסדר..המוח לא ממש עובד נכון ובגלל זה הגוף לא ממש שלי יותר והוא בוגד בי,בגיל 18, אבל היי..אני אחיה לראות את גיל 20. כיף!

אז מה זה בעצם פיברומיאלגיה? אם תשאלו נוירולוגים הם ברובם יגידו המצאה, אם תשאלו מישהו שחי איתה(כמוני) הוא יגיד לכם סבל וחוסר וודאות ואם תשאלו את הראומטולוג שלי הוא יגיד לכם שפיברומיאלגיה היא בעצם מצב שהמוח נוסע על 200 בגוף שמסוגל להגיע רק עד ל-100 ולכן הגוף נשחק. 

והנה אני בת 18, שגם ככה מתמודדת עכשיו עם כל דימויי הגוף של ספק נערה ספק אישה, צריכה להתמודד עם גוף שבוגד בה. אני לא אגיד לכם כמה זה קשה להתמודד עם דימוי גוף שלילי. במצב כזה עלו בי תחושות של "למה בכלל לנסות לתקן?", "למה להלחם בשביל הגוף הזה, הוא לא נלחם בשבילי?", "למה להתאמץ?" בגיל 18 מצאתי את עצמי בדיכאון, מתפסת על קירות,בקושי מגרדת את עצמי מהמיטה כדי לעבור לספה, לא רוצה לראות אף אחד ובעיקר לא את עצמי. בגיל 18 מצאתי את עצמי נלחמת בעצמי כדי לא לוותר לגמרי על המעט שנשאר ממה שהייתי לפני-נערה חייכנית,מטופחת,שמחה,צחקנית,נערה אוהבת,יצירתית,רגועה בדרך כלל ופרועה לעיתים, נערה שרק רצתה לעשות טוב. בגיל 18 מצאתי את עצמי זונחת חלומות שרציתי,זונחת תקוות ונלחמת על דבר אחד באמת חשוב-על מי שאני ומה שאני.

משהו שחשוב לדעת על חברתי לחיים הפיברו' היא ההשפעה שלה מבחינה נוירולוגית. יש שכיחה ובלבול,יש רעד וחוסר תחושה,יש תנועות בלתי רצוניות. בואו רק נגיד שלקסיקון שלם של שפת "הזה" נהיה לגיטימי בשיחה עם חולה פיברומיאלגיה בזמן התקף. מה הכוונה? אני יכולה לבקש מאמא שלי "להביא לי את הזה מהזה כי אני צריכה את זה בשביל זה" ולפעמים היא מבינה אותי ולפעמים אני מוותרת על לנסות להסביר לה לאיזה "זה" אני מתכוונת. להיות בת 18 וחולת אלצהיימר חלק מהזמן זה לא קל ותודה לאל עם השנים מצאתי דרכים לפעול מסביב לזה.

לתור אישי שכתבתי באתר אשקלונט,אתר מקומי, ממש בהתחלה:

*וככה הכל השתנה.

*בת כמה?

*שנה חדשה,התחלה חדשה.

יש עוד המון נתונים על פיברומיאלגיה שפחות חשובים בשביל להעביר את מה שאני רוצה. רק חשוב לי להעביר את העובדה שפתאום את לא יכולה לסמוך על הגוף שלך ואת לא יודעת איך תתעוררי בבוקר או איך תסיימי את היום.

למה היה חשוב לי להעביר את זה? בגלל שמאוד קל לוותר.מאוד קל לזרוק את המגבת ולהגיד שזהו,נשבר לי,נגמר לי הכוח. האמת,לא פעם ולא פעמיים גם עשיתי את זה ואני ניחנתי במשפחה מדהימה וחברים מדהימים שהיו שם להרים אותי ולדחוף אותי קדימה. 

אחד הדברים שהפיזיוטרפיסט שלי לימד אותי בשיקום הוא שאם כואב ברמה שקשה לנשום זה בדיוק הזמן לעשות עוד כמה צעדים, גם אם זה עם מקל הליכה וגם אם זה בלי. כל עוד לא איבדת הכרה זה אומר שאת מסוגלת לעוד וככה חזרתי ללכת וככה גם חזרתי להאמין בעצמי.

אני זוכרת כמה היה לי קשה להתחיל לאהוב את עצמי וזה מעלה לי דמעות בעיניים. לבשתי שקים,לא התאפרתי ולא השקעתי בעצמי. לא ראיתי את הצורך. כל מה שעבר לי בראש הוא שיסתכלו רק על המקל. מי יראה מעבר? גם היום שאני לא עם מקל ואני צולעת קצת בימים קשים ורועדת עוברת בי המחשבה מה רואים כשמסתכלים? רואים את המחלה או אותי?

עם הזמן הבנתי שזה לא משנה. זה חלק ממני כמו שהאף שלי והעיניים שלי הם חלק ממני, כמו שהישבן והבטן והמשקל הוא חלק ממני. לא שאני שוקלת הרבה אבל גם על זה שופטים אותי. שישפטו..נלחמתי לחזור ללכת,עם מקל או בלי,העיקר שאני הולכת. נלחמתי להיות נורמאלית (ביחס לדרישות החברה) וכשהבנתי שנורמאלי זה לא כיף ויתרתי על הרעיון והחלטתי להיות הנורמא של להיות אני,הכי נורמאלי ביחס לעצמי שאני יכולה. נלחמתי לאהוב את עצמי ואני בדרך כלל אוהבת, אני בטוחה שגם לבר רפאלי יש ימים שהיא מסתכלת במראה ומעקמת פרצוף,העיקר שבדרך כלל אני אוהבת.

אז ה-פ' הראשונה מתייחסת לפיברומיאלגיה. ה-פ' השנייה היא מה שהחזיר לי קצת שפיות ואמונה בגוף שלי והוא הפילאטיס,מילת ה-פ השנייה של הפוסט. פילאטיס לדעתי הוא סוג של עינוי סיני שמלווה במוזיקה נעימה, בגדי ספורט ומזרן יוגה. הפילאטיס נכנס לחיי רק בשנה האחרונה כשהמליצו לי בקופת החולים לנסות כי זה יכל לעזור לפיברו' שלי(לעזור לה..לא לי) למרות שבסוף העינוי הסיני הזה עשה לי טוב ולא רק לגוף אלא גם לנפש. 

פילאטיס בעצם דורש שליטה מלאה בגוף משהו שבפיברומיאלגיה מאבדים. הפילאטיס מאפשר להתחבר לגוף בצורה כזו שיש שליטה מלאה על הגוף עד כדי כך שאת מכירה בגוף שרירים שלא ידעת שקיימים בו. לי זה עשה פלאים לגוף. הזדקפתי, התעצבתי ובעיקר למדתי איך לשלוט בגוף הסורר והלוחמני שלי. 

אז אין לכן פיברו'? כיף לכן! מה קשור אליכן פילאטיס? קשור ועוד איך!

גם אם אתן לא מרגישות צורך להתעצב ולהתאמן אני ממליצה לכן לנסות את הפילאטיס. הרבה פעמים, כשדימוי הגוף לא טוב ואנחנו לא מחוברות לגוף שלנו, אנחנו צריכות משהו שיעזור לנו להתחבר אליו. הפילאטיס עוזר להתחבר אל הגוף. זו שעה, אומנם של עינוי סיני, בה את מחוברת לכל נקודה בגוף שלך. זו שעה של חיבור לעצמך שבסופה את יוצאת עם אנרגיות וקצת יותר אהבה עצמית ואחרי חודש את כבר רואה את התוצאות.

אישית, אני לא חושבת שחייב להרשם לקבוצה מיוחדת או משהו בסגנון. יש הרבה תרגילים שניתן לעשות בבית. אני נכנסת ליוטיוב ומחפשת שם פילאטיס למתחילים. אבל גם אם אתן עושות בבית אני ממליצה כן להצטייד כאילו אתן עושות פילאטיס בחדר כושר. 

קנו מזרן יוגה איכותי, כזה שלא עולה עשרה שקלים אלא קצת יותר כי הוא יתן לכן את המשטח המתאים לזמן האיכות המדהים הזה. הצטיידו בזוג משקולות בעלות משקל שמתאים לכן. אני הלכתי על קילו וחצי במשקולות רגילות ועוד חצי קילו בצמידים, למרות שלא חובה משקולות. הצטיידו כמובן בבקבוק מים(אם אתן רוצות ניתן להוסיף אליו לימון,נענע,מלפפון וג'ינג'ר..זה מוריד נפיחות), נעלי ספורט ובגדי ספורט נאותים. כמו שלזמן איכות עם חברה לא תבואו עם פיג'מה גם לזמן איכות עם עצמכן מגיע הכבוד הראוי ולכן אל תזלזלו בעצמכן ותשקיעו.

היוטיוברית שאני הכי אוהבת לפילאטיס: XHIT Daily

אתן בטח אומרות לעצמכן שאחרי חפירה כזו, מה קשור האדם הקדמון לסיפור? אז הוא קשור...רגע..בלי לחץ. בדיוק עכשיו אני מגיעה אליו.

בשלושת החודשים האחרונים נכנס לחיי האדם הקדמון. אני מודה, גם אני הופתעתי. כשחשבתי על האדם הקדמון האסוציאציות שעלו לי היו נבוט בראש והפלינסטונס עם הרכב שלהם שמונע ע"י ריצה והשיער הג'ינג'י של גברת פלינסטון בשמלה הלבנה.

היום כשאומרים לי האדם הקדמון אני חושבת על תזונת הפליאו שהיא בעצם תזונת האדם הקדמון וגם מילת ה-פ' השלישית שלי. מה??? כן כן!.

חיפשתי תזונה שיכולה להעלות את הערכים הבעיתיים שלי בבדיקות הדם ובנוסף יעורר אותי. זה שאפשר לרדת בה במשקל על הדרך זה פלוס אבל לא הסיבה העיקרית לעשות אותה.

אז מה בעצם זה אומר, פליאו או תזונת האדם הקדמון? זה אומר שארוחה מבוססת על חלבון,שומן וירקות. נשמע שאין מה לאכול,נכון? אז לא נכון...בפועל אני אוכלת היום יותר ממה שאכלתי בעבר. בפליאו אין מוצרים מעובדים, אין חומרים משמרים וצבעי מאכל, אין סוכרים ופחמימות מקבלים מירקות שורש ופירות. שומן הוא שמן זית,שומן מהחי או שמן קוקוס וחלבון וירקות זה מובן מאליו לא? אסור לאכול בין ארוחות אבל כשרעבים אוכלים עד שובע. הכי חשוב הוא שאוכלים אוכל אמיתי. אוכל שלא ביקר לפני כן במעבדה הכימית בדרך לצלחת שלנו. אוכלים אוכל אמיתי ונותנים לגוף את מה שמגיע לו-ביראות!

הפסקתי לספור קלוריות והפסקתי להסתכל כמה יש לי בצלחת ואם זה הרבה או קצת. אני רעבה = אני אוכלת,לא רעבה = לא אוכלת. פשוט!

החודש הראשון ואולי המשמעותי ביותר הוא חודש האתגר. באתגר בעצם מרגילים את הגוף לשינוי. מעבירים אותו גמילה. נכון שלא מדובר על סמים, אלכוהול או סיגריות אבל אצל רבים,לצערי, אוכל הוא יותר לנפש מאשר לגוף ושם הבעיה.

לא משנה לי כמה אתן שוקלות כל עוד האוכל לא שם בשביל להסוות משהו אחר. אם אתן עגלגלות ובריאות-זה נפלא!

באתגר אפשר להוריד עד 7קילו. נשמע הזוי. האתגר מתפרש על 30 יום(ניתן להאריך) והוא בעצם מחמיר יותר מבחינת מה מותר ומה אסור. מותר מנת פרי ביום אחרי ארוחה,מותר קפה עם חלב קוקוס עם ארוחה. אסור תפוחי אדמה,אסור מוצרי חלב(מאוחר יותר ניתן להוסיף מוצרי חלב שמנים ומוצרי חלב מהצאן),אורז ועוד כל מני כמובן במידה.

אני התחלתי את התהליך כשאני כבר חצי שם. לא שתיתי קפה אלא רק תה ירוק(שמותר כל היום) ללא סוכר ולא אכלתי הרבה לחם ומתוקים. אני נגמלתי מנשנושים כשמשעמם לי. למה אני אומרת שזו גמילה? רבות ממי שעושות את האתגר ממש עוברות תהליך של גמילה וחוות תסמינים של גמילה כמו עצבנות,כאבי ראש,מצבי רוח וכו'.

התחלתי ככה את האתגר:

משקל- 79.4 קילו. (אני גובה 161).

מידת מכנס-40

מידת חולצה-40

מותן- 87 ס"מ

אגן- 108.5 ס"מ

ירך- 58.5 ס"מ

חזה- 109 ס"מ.

נקודת התחלה-12/4/2014
(מצטערת על מצב הריצפה..הרס של זמן).

כעבור 30 יום התוצאות היו מדהימות:

משקל-73.2 קילו. ירידה של 6.2 קילו. בלי הרבה ספורט אלא רק שמירה על אוכל. מאז, בגלל שלא הכי שמרתי על אתגר אלא על פליאו רגיל, לא ירדתי עוד אבל גם לא עליתי.

מידת מכנס-לא קניתי חדש אבל מה שהיה קטן או צמוד עכשיו גדול עלי ומה שהיה 'בדיוק' עכשיו נופל.

מידת חולצה-36 ואפילו קצת גדול.

מותן-81 ס"מ

אגן- 104 ס"מ

ירך-52 ס"מ

חזה- 106 ס"מ (החזה שלי הוא בעיקר גנים).

בנוסף לתוצאות האלו שהן מדהימות אני נדהמתי לראות שהעור שלי התנקה בצורה משמעותית מפצעונים, החשקים עברו לי (למרות שפה ושם עדיין יש לי חשק עז למגנום), התחלתי לאכול אורגני, הציפורניים שלי אורכות מהר יותר, אני עירנית יותר ורעננה יותר ויש לי יותר אנרגיה.

כעבור 30 יום ופחות 6 קילו.

גיליתי על עצמי גם שאני לא רק אוהבת לבשל אלא גם נהנית מהאוכל. אוכל הוא כיף כשלא מסתכלים בצלחת וחושבים אלוהים יישמור איזה משמין זה ולא חושבים על כמה קלוריות יש פה וכמה קילומטר אצטרך ללכת אחר כך כדי להוריד את זה. פשוט מתענגים על האוכל ואוכלים באהבה וכיף.

רק תראו את השפע:

חציל על האש בשמן זית וסלט עגבניות שרי שרופות

עוף עם שמן זית,ברוקוליני,פטריות, תרד ועגביות שרי

עוף בקארי וחלב קוקוס עם קוביות בטטה ותרד

נכון שקשה לצאת כשאתן אוכלות פליאו, קשה להזמין ומסתכלים עליכן כאילו אתן מעצבנות אבל זה הגוף שלכן וגם אם לא תמיד מרגיש ככה הוא מקדש. תאכילו אותו אוכל אמיתי ולא כימיקאלי. תנו לו אוכל אמיתי. למה זה נקרא האדם הקדמון? כי מבשלים אוכל טרי ואמיתי עם מעט מרכיבים. מבשלים כאילו בדיוק חזרנו מהקצב והירקן. 

אני יודעת שיקומו אנונימוס ויצעקו שבשר זה רצח ושנים הייתי טבעונית ולמרות זאת, הבריאות שלי חשובה לי ואם זה מה שיעזור לי להיות בריאה יותר זה מה שיהיה.

אני ממליצה ללכת ולהתייעץ עם רופא ולהיות במעקב. זה משהו שאני לא עשיתי ואומנם אין לכך קשר לבעיה שיש לי כרגע אבל חבל שלא התייעצתי לפני, זה היה פותר לי כאב ראש של שאלות "אולי זה קשור?"

יש פינוקים שמותרים... כמו כוס תה בגינה(ממליצה על חליטות אורגניות) וכשנמאס מתה אנחנו,הבן זוג המדהים שלי ואני, מצאנו תחליף לשוקו.

שמים בסיר חלב קוקוס. בתוכו שמים מקל וניל חצוי לחצי והזרעים שלו.
מוסיפים מקל קינמון וכף קקאו טהור(100%). ומערבבים עד שאין גושים.
נותנים לנוזל לרתוח. מסננים הכל לתוך כוס ושותים לרוויה.

סמכו עליי...תרצו להתקלח בריח!!! 

הנה הלפני ואחרי שלי...

זה מה שעזר לי...זה מה שעשה ועושה לי טוב. אבל זה רק בזמן האחרון.

החלום שלי היה לעסוק באופנה ושלוש שנים אחרי שחליתי פרשתי מלימודים לתואר כי הלימודים שלי שם היו ברירת מחדל בעקבות חוסר אמונה מוחלט ביכולות שלי, הלכתי ללמוד אופנה וסטיילנג(משהו שתמיד חלמתי עליו) והיום אחרי כמעט 6 שנים אני סטייליסטית ומאפרת מקצועית,עם תעודות.

אני בזוגיות אוהבת עם גבר מדהים שמבין שלהרים לי את התיק כי הוא כבד זה הכרח ואפילו לא מתווכח. אני בדירה משלי (ושל החצי השני שלי)משהו שלא חשבתי שיקרה כשחליתי. אני לא מוותרת לעצמי ואני מחייכת גם קשקשה לי. אני נועלת עקבים גבוהות מאוד,להזכירכן זו המטרה ששמתי לעצמי בגיל 18,בשיקום. ואני לא שמה על מי שמעיר לי על המראה.

יש לי חזה גדול,ישבן קטן,בטן חמודה ומעט עגלגלה,פצעונים ועור שמן, שיער קופצני, גבות עבות, מקל הליכה כשצריך, שפע של איפור ובגדים ונעליים ואקססוריז והכי חשוב הוא שיש לי שפע של אהבה עצמית. זו מי שאני ואני לא מתביישת בזה. לא ויתרתי ועשיתי כל מה שרציתי.

בגיל 18 הגוף שלי בגד בי והיום בגיל 24 אני יכולה להגיד שיכל להיות שזה היה לטובה. עשיתי כל מה שרציתי ועבדתי קשה בשביל זה והיה שווה כל רגע. מכאן השמים הם הגבול!

לסיום חשוב לי להגיד...

הדבר הכי חשוב הוא שתאהבו את עצמכן ולא תוותרו על עצמכן. יש לכן תחת? תשביצו בו..הלוואי עליי. יש לכן בטן? תאהבו אותה ותנו לה את הכבוד הראוי. יש לכן אף גדול? הוא מרכז הפנים שלכן לא סתם! תאהבו את עצמכן כמו שאתן. כל הדברים האלו הם מה שעושים אותנו שונים ומה שעושים אותנו מיוחדים. נכון שיש שיפוטיות בעולם אבל זה שמישהו צוחק על זה שיש לי לפעמים מקל הליכה זה כי הוא מקנא בזה שיש לי עוד רגל ללכת עליה ומי שצוחק על הבטן שלי מקנא בעובדה שאני נהנית מהאוכל ולא סופרת קלוריות. תסתכלו על זה ככה..אתן מידה גדולה? כיף לכן...אתן יכולות ללבוש שמלות שעל מישהי רזה ייראו נוראי. ובסופו של דבר גם מי שאומר שרזון זה הכי יפה בסופו של יום רוצה משהו שהוא יכל לתפוס בו.

תחבקו ותאהבו את עצמכן,כל צלקת וכל פגם בעיני האחר הוא מה שעושה אתכן מיוחדות. אל תקריבו את עצמכן בגלל מה שמצפים מכן להיות ואיך מצפים מכן להראות. אתן מושלמות כמו שאתן, בדרך המיוחדת שלכן ואתן רק מוסיפות יופי ועיניין לעולם.

אוהבת אתכן ציפורים קטנות שלי, תאהבו גם אתן את עצמכן.

סליחה על החפירה הארוכה. היה לי חשוב לשתף אתכן בשלושת ה-פ שלי.

אשמח שתשתפו את הפוסט ואם אתן צריכות אוזן קשבת אתן יכולות לפנות אליי בפרטי.

תודה על הכתף החמה.

אני מזכירה לכן שיש הגרלה שפתוחה עד ה-30/6..זה עוד ארבעה ימים...אז גשו לפוסט הקודם ותרשמו אליה.

אני מתכננת לכן פוסטים צבעוניים וקיציים...אז אל תשכחו להרשם לקבלת עדכונים במייל וכמובן לאהוב בפייסבוק  ולעקוב באיסטגרם.

ושוב אוהבת אתכן....תודה על מי שאתן ומה שאתן.

ועד הפעם הבאה,

xoxo

ED.

!!!My May Loves

Hello my favorite hummingbirds

אני מתנצלת על ההיעלמות לא הייתה לי אופציה להעלות פוסטים מכיוון שעברתי דירה ולקח המון זמן לסדר את כל הבית ובין היתר האיפור ושאר הדברים שלנו מה גם שלקח המון זמן עד שהגיעו להתקין לנו אינטרנט (חיכינו שבועיים להגעה של טכנאי..סיוט) ובנוסף לכל הבלגן היה את שבועות באמצע וכשאת עובדת בתעשיית החלב והגבינות שבועות זו תקופה בה את לא באמת רואה את הבית. בנימה זו אני מקווה שהיה חג נהדר וטעים (יאמ יאמ יאמ).

אז הספתח של החזרה לפעילות מלאה היא המועדפים שלי לחודש מאי. באפריל לא היו לי מי יודע מה מועדפים וגם לא ממש במרץ ולכן לא העלתי מועדפים. הדבר היחיד שכן היה הוא כמובן שינוי הבלוג אם במיתוג ובשם שלו, כמובן בעיצוב ובעקבות השאר גם בכתובת שלו. חשוב לי להבהיר שאני עדיין אותה ED ושום דבר מבחינת התוכן לא השתנה. התוכן עדיין אמיתי ומביע את דעתי והאופי שלי בצורה הכי כנה שיש.

*****

אז המועדף הראשון שלי הוא היה שינוי מבורך מבחינתי שבוצע לאחר מעבר הדירה (שהיה בראשון לחודש). אם זכור לכן הסתפרתי וצבעתי את השיער שלי בפסח (ואם לא זכור זה הזמן ללחוץ כאן ולגשת לראות על מה אני מדברת). הורדתי המון מאורך השיער וממש אהבתי את זה ולמרות שהייתי מאוהבת בצבע השיער של OLIA הרגשתי שהוא היה כהה לי מדי. מאז השיער ארך כמובן וכבר לא אהבתי אותו מי יודע מה... עם הירידה שלי במשקל (ירדתי 6 קילו בינתיים...על איך בדיוק יהיה באחד הפוסטים שיבואו אז אל תשכחו להשאר מעודכנות) הייתי חייבת לעשות עוד משהו שיתן לי OOMF. קבעתי תור וקיצרתי את השיער עוד יותר וצבעתי לאדום בוהק יותר.

בעבודה..במהלך ההכנה לשבועות..

יומיים אחרי התספורת והצבע.

המועדף השני שלי שהוא בעצם המועדף הראשון שהוא ממש מוצר ומשהו שאפשר להשיג הוא תמיסת המיסלר של חברת Garnier. אני יודעת שהיו עליו דעות שונות והרבה אהבו והרבה לא אהבו. כמו שבטח כבר הבנתן אני מאלו שאהבו. נכון הוא אמור להיות מסיר איפור עדין אבל אני דווקא משתמשת בו אחרי שאני מורידה את האיפור. אני מורידה את האיפור בצורה רגילה כמו שציינתי בפוסט שיגרת טיפוח עור הפנים שלי ולאחר מכן אני משתמשת במי המיסלר על מנת לנקות את כל עודף השומן שיצא במהלך היום שלא תמיד יורד עם מסיר האיפור, את שאריות האיפור ושאריות של מסיר האיפור עצמו. אם אני לא מתאפרת הוא פותח לי את נקיון הפנים.
אני סופגת ממנו עם פד צמר גפן ולאחר מכן מעבירה אותו בליטופים על כל הפנים. מעבר לתחושה המרגיעה הוא מרגיש כאילו אני מנגבת מים על הפנים. לאחר מכן אני שוטפת אותו בעזרת מים ומשם ממשיכה עם שיגרת הטיפוח שלי. חשוב לי לציין שהרבה נשים הרגישו שהמוצר מייבש להן את העור. לי יש עור שומני ולא הרגשתי יובש מציק אלא הרגשתי שהעור נקי משמנוניות ולכן אצלי זה היה מבורך.
אני לא זוכרת כמה הוא עלה לי אבל תמיד ניתן למצוא אותו במבצע.

המוצר הבא גם הוא מתקשר לשיגרת הטיפוח שלי (באמת כדאי שתקראו את הפוסט..) וזה מוצר שבחיים לא חשבתי שאחליף. הייתי כל כך מאוהבת בקרם הפנים של לוריאל עד שנכנס לחיי ה Daily Energizer Cream של חברת Clarins. קיבלתי אותו במתנה והחלטתי בבוקר אחד, ללא סיבה מסויימת, לנסות אותו. באותו הרגע אהבתי. יש לו מרקם עדין וריח עדין, הוא נספג במהירות לתוך העור ומשאיר תחושה של עור ולא של קרם (או שמנוניות ודביקיות כמו בחלק מהמקרים). התאפרתי כרגיל וכעבור 10 שעות שחזרתי הביתה העור שלי לא היה שומני מדי או זוהר מדי וידעתי שזה בזכות הקרם מאחר ובאיפור לא שיניתי משהו. התאהבתי!!

אהבה מרעננת

מרקם משגע!

כמו שציינתי היה חודש מלא בדברים ממעבר הדירה לשעות עבודה ארוכות מאוד ובין היתר גם הייתי חולה החודש. המושיע שלי החודש היה ה BB Cream של חברת Garnier בגוון Light. מדובר על קונסילר roll on בעל חומרים שעוזרים להורדת הנפיחות שיש מתחת לעיניים והוא בעל גוון סלמון שמעולה להסתרת שקיות כהות ולי החודש היה מפעל שלם לשקיות אשפה מתחת לעיניים. גם עכשיו שאני יותר רעננה, בגלל מבנה העיניים שלי, האיזור תמיד נראה כהה.
אני אובת להניח אותו בזווית הפנימית צמוד לגשר האף, בחלק הפנימי של קו הריסים התחתון במעין צורת V ובזווית החיצונית של העין (בקו הריסים התחתון). אני מטשטשת אותו בטפיחות בעזרת האצבע ואת השאריות שמה על העפעף העליון כדי להסתיר את הורידים הכחולים שישי לי (מאחר ואני די שקופה). הוא מתקבע די מהר אבל הוא עוזר להחליק את האיזור ולכן גם יש פחות קמטוטים במהלך היום שנוצרים בדרך כלל כתוצאה משקיעת האיפור.
אני ממליצה בחום.

לפני

אחרי

באותו הקו.. הייתי צריכה החודש משהו שיעזור לי להבהיר את האיזור מתחת לעיניים כדי לקבל מראה רענן ועירני יותר. אומנם יש לי את פלטת הקונטור של אנסטסיה בוורלי הילס אבל מאחר ואני בהירה הצבע הצהוב בה גורם לי להראות צהובה מדי ונותן מראה חולני. בחיפושים אחר פודרה טובה לאיזור מתחת העיניים נתקלתי בפודרת ה Nude Magique BB של חברת לוריאל בגוןן Light Skin. הפודרה בעצם מחקה גימור של עור מישיי. יש לו גוון מעט צהבהב אבל בהיר מספיק שגם עליי, בהירה מספיק כדי תמיד לקנות את המייקאפ הכי בהיר שיש, הוא עדיין נותן אפקט הארה מבלי לתת מראה צהוב וחולה. אחד הדברים שאני אוהבת בו הוא הטקסטורה שלו. הוא מאוד מאוד עדין וקליל והוא מקבל גימור מאוד עדין ויפה.
הוא מגיע בקומפקט עם מראה וספוגית.
אני רכשתי אותו במשביר ב-160 ש"ח אבל תמיד ניתן למצוא אותו במבצע.

החבר הבא נקנה כתשובה לפודרה של לוריאל. חיפשתי מברשת שתהיה נעימה לאיזור מתחת לעיניים ותאפשר להניח כמות יפה של חומר בלי להניח יותר מדי. בחיפושים של מוצרים לשידה שלי נכנסתי לסניף של חברת  WOW שם מצאתי את המברשת המדהימה, מברשת מספר 8926. היא עשויה שיער סינטתי אבל היא רכה כמו מברשת משיער אמיתי. יש לה צורה אליפטית והיא בעלת בטן שטוחה. היא נראית כמו מברשת סומק אנורקטית. היא פלאפית מספיק בשביל לתת פיזור יפה של חומר אבל היא לא פלאפית מדי ולכן מאפשרת עדיין הנחה יפה.
לא בטוחה כמה עלתה לי אבל אני די בטוחה שלא עלתה יותר מ40 ש"ח.

המועדף האחרון שלי החודש הוא גם כן מברשת. הפעם מדובר במברשת מושלמת בשביל להגיע לקונטור מושלם. מדובר על מברשת של חברת Morphe. המברשת המדוברת היא מברשת מספר M437. מה מיוחד בה? מה שמיוחד בה היא העובדה שהיא בעצם כמו מברשת פלאפית לטשטוש צלליות רק על סטרואידים. היא גדולה יותר ממברשת לעיניים אבל היא קטנה מספיק בשביל להכנס מתחת לעצם וישר לתוך השקע ותוך כדי ההנחה היא מטשטשת. היא מוארכת ובעלת ראש מעוגל מעט ונפתחת מעט כלפי מעלה.
את המברשות של חברת Morphe ניתן להשיג דרך האתר שלהם ותודה לאל, הם עושים משלוחים לארץ בעלות לא יקרה מדי. מה גם שאני ממליצה לבדוק מברשות נוספות שלהם וכמובן את הצלליות שלהם. הם זולים כמו ביוטיקר אבל באיכות של מאק.
בשביל להגיע למברשת המדהימה הזו ניתן ללחוץ כאן.

אז אלו היו הנבחרת שלי לחודש הזה. אומנם הנבחרת התמקדה בעיקר בפנים עצמן אבל זה לא עושה אותה לנבחרת פחות מוצלחת. בשבילי החודש היא הייתה פשוט WINNER.
אני אשמח לשמוע מכן מה היו המוצרים שעשו לכן את החודש...
בנוסף.. אני שוקלת לעשות פוסטים שמתמקדים בפייבוריטים בכל תחום החל ממברשות ועד ללקים. האם זה יעניין אתכן?

הצטרפו לקבלת עדכונים במייל, תעקבו אחרי באינסטוש ובפייסוש.
אל תשכחו לבקר בפוסטים קודמים.. המועדפים עליי הם:
Haul חוויות וקניות מאילת.
Get to know me
פסח כאן... (עוסק בדרכים שלי לסדר את שלל האיפור שלי).

עד הפעם הבאה אל תשכחו להנות כמו ה- Hummingbird שאתן.
XOXO
ED.

דרך אגב... אני נגד שימוש בסטרואידים ולא רואה כל צחוק באנורקסיה. אז אם מישהו נפגע מההשוואות למעלה אני מתנצלת מעומק ליבי.

חוויות יום הולדת...

היי אהובות ואהובים שלי.
מקווה שעבר עליכם חודש טוב(כן כן..זה הזמן שעבר,לצערי,מאז הפוסט האחרון). אומנם הבטחתי להעלות פוסט יום או יומיים אחרי יום ההולדת שלי, שחל ב14 לפברואר, אבל לא הייתה לי ההזדמנות לשבת ולהקדיש את הזמן גם כי האינטרנט שלנו בבית לא ממש עובד וגם כי אחת החתולות שלנו הייתה חולה מאוד והיא נזקקה לטיפול מסור ואוהב אבל בעיקר כי אני לא הרגשי טוב ולא היו לי את האנרגיות לשבת ולכתוב אלא בלתי בעבודה ובשינה.

אז בשבת של יום ההולדת שלי חגגנו את הולנטיינז..מקווה שחגגתם במלוא אהבה ושהיה כיף ומאז הספקנו לחגוג גם את פורים, מקווה שכך חגגתם גם את פורים, בהמון כיף. אני בכל שנה חוגגת את יום ההולדת שלי בולנטיינז(ככה זה כשנולדים בולנטיינז) ולכן אולי החגיגות אצלי הן בחלקן פחות רומנטיות או לא הכי זוגיות אבל אי אפשר לנטוש חלק מהאנשים שהכי אוהבים רק בגלל שמדובר בולנטיינז.
שאלו אותי בעבר למה אני לא חוגגת אם כך בתאריך העברי..ולצערי(או לשמחתי..זה תלוי..)נולדתי בראש חודש אדר שהוא גם יום המשפחה. אז ליום ההולדת שלי יש כפל משמעות גם בתאריך הלועזי שלי וגם בעברי. :)

רציתי לשתף בחגיגות שהיו לי השנה. לא כל שנה אני חוגגת ולא כל שנה אני עושה משהו מיוחד ושונה..אבל הפעם, אני מודה, הלב שלי היה מאושר מכל רגע ורגע.

*בסוף יש מדריך איפור לאיפור שלבשתי ביום ההולדת עצמו.*

לכבוד המאורע לקחתי חופש מהעבודה האהובה שלי, חופש של שבוע. שקלתי לבלות אותו בשינה מה שבסוף לא ממש קרה. כבר ביום חמישי התחלתי את ההתארגנויות.. מעבר ללעשות גבות ולגלח רגליים..כל הדברים הרגילים שעושים לפני אירוע, החלטתי שהגיע הזמן לטפל בציפורניים שבחודשים האחרונים נהיו שבריריות ועדינות ולא נראו טוב. לכן, חזרתי אחרי יותר משנתיים לבניה. אני מאוהבת בהן. מעבר לעובדה שאפשר לגרד מבלי לשבור ציפורן, הידיים נראות הרבה יותר עדינות והאצבעות שלי נראות ארוכות יותר. זה תמיד טוב לא?

את החגיגות עצמן התחלנו ביום שישי בבוקר. יצאנו אהובי היקר, חברתי הטובה ואני לארוחת בוקר במסעדה במרינה. ישבנו וריכלנו ואכלנו וצחקנו וכל רגע היה שווה ומעלה חיוך. אין דרך טובה יותר מזו להתחיל את יום ההולדת.
ישבנו שם כמה שעות ויצאנו לדרך. עשינו סיבובי שופינג(גבר שאוהב אותך,כמו הגבר שלי, לא יגיד לא לשופינג ביום ההולדת שלך!!). משם המשכנו הביתה שם חיכתה משפחתי היקרה בשביל לעשות "על האש" שבעקבות הגשם הפך "לעל הפלצ'ה" שבעקבות רעב הפך להיות "בתנור" ולמרות כל זה היה ט-ע-י-ם-! בשר בשר,סלטים, פיתות ולפות ולקינוח עוגה חמודה שלא החזיקה מעמד הרבה זמן.

נראית טעימה,לא?

לכבוד כל זה התהדרתי בחולצה מכופתרת שחורה, חדשה, ואיפור די דרמטי. הלכתי על האיפור הקבוע שלי כשאני רוצה משהו קצת מעבר ופשוט הוספתי לכך איליינר דרמתי. ניתן לראות מדיך איפור ללוק בפוסט "לקראת השנה החדשה".

חולצה-גולדה/ שרשרת-Top ten

שאר היום היה קליל-טלפונים והודעות שמאחלות יום הולדת שמח ליום המחרת. צפיה בטלויזיה, משפחתיות והרבה חיוכים. את היום(או יותר נכון הלילה) חתמנו בסרט. אהובי היקר, חברתי הטובה ביותר ואני..כרטיסי VIP לחמישים גוונים של אפור בסינמה סיטי בראשון..הרבה צחוק, תמונות מזעזעות, שמפניה ופופקורן חינם.
הסרט עצמו היה לדעתי מעולה אבל לא כמו שתיארתי לעצמי שיהיה. הפרומו מראה משהו שונה לגמרי מהסרט עצמו.  אבל היי..זה גרם לי לרכוש את שני הספרים הבאים בתרילוגיה ולסיים לקרוא כבר חצי ספר.
תמונות של עצמי מהמאורע אין לי..כמו שציינתי היו רק תמונות זוועה. זו כנראה הייתה השעה- הסרט התחיל רק בחמישה לאחת בלילה ונגמר בשלוש. זה נתן לנו את ההזדמנות להרים כוס שמפניה(או בירה לגברבר שלי) לכבוד 24 ירחים(הזקנה) במתחם ה VIP כשלידנו בצד אחד פסל של אלביס ובצד השני שלנו גלדיאטור, בדיוק בחצות.

אני חייבת להגיד שברגע הזה הבנתי כמה הגבר שלי אוהב אותי.. הוא היה מוכן לסבול מה שהוא מכנה"צ'יק פליק" רק בגלל שזה יום ההולדת שלי.. דרך אגב- הסרט לא מומלץ לפגישה רומנטית!

את יום ההולדת עצמו בילינו במרתון סרטים וסדרות(שאני אוהבת). קיבלתי ארוחה טעימה למיטה, משהו שאני בכיף יכולה להתרגל אליו, ובעיקר ביליתי את יום ההולדת והולנטיינז בזרועות של הגבר הכי מדהים בעולם. זה נשמע כאילו בילינו המון במיטה, אבל היי, נכנסנו למיטה נורא מאוחר והתעוררנו מאוחר אז בסך הכל היו אולי 4 שעות של התכרבלות ופוך.

*****

הדבר היחיד שתוכנן מראש והיה הרגע שממש חיכיתי לו הוא המופע של להקת הריקוד האירית Rhythem Of The Dance. המופע היה במשכן לאומנויות הבמה באשדוד. המקום בפני עצמו הוא מקום מדהים ביופיו והתפאורה עצמה הייתה צבעונית ומעניינת.
המופע היה הרגע שחיכיתי לו. מוזיקה מדהימה, שירה מדהימה, ריקוד מדהים, ביקצור- מדהים!
ממליצה בחום לחובבי הז'אנר וחובבי ריקוד ואומנות ללכת למופע. היה מאוד חוויותי ושונה מכל מה שראיתי אי פעם.

*הסרטון רק כדי לתת טעימה ממה שהיה*

לכבוד המאורע לבשתי חולצה מכופתרת לבנה, שרשרת פנינים לבנה וג'קט דמוי עור. רציתי שהעניין יהיה באיפור עצמו ולכן שמרתי על בגדים ניטרליים...

עכשיו בואו נעבור למדריך עצמו.. איך יצרתי את המראה שלי ליום ההולדת....

אז כמובן שהתחלתי,כרגיל, בפיינטפוט של חברת Mac בגוון Soft Ochre אותו הנחתי מריס לריס ומקו הריסים ועד לעצם הגבה.

לאחר שהכנתי את העפעף, הרמתי מהצלליות Latte ומהצללית Creme Brulee בעזרת מברשת פלאפית והנחתי את השילוב שיצרתי מעל לכפל העין תוך טשטוש קליל למעלה.
הסיבה שערבבתי את השתיים היא ש Creme Brulee משום מה נראית עליי ורדרדה ורציתי להוסיף מעט ורדרדות לאיזור. ניתן להשתמש נטו בגוון חום בהיר או נטו בגוון ורוד.

הצעד הבא הוא להתחיל להכניס צבע. לשם כך השתמשתי בפלטת Lorac Mega Pro, שלצערי הייתה מהדורה מוגבלת. מתוך הפלטה השתמשתי בצללית Mulberry, שהיא צללית בעלת גוון ורוד חצילי, ובעזרת מברשת טשטושים קטנה הנחתי אותה בשקע העין תוך שאני נכנסת עד הזווית הפנימית של העין ומעגלת אותה מטה בזווית החיצונית.
אם אין לכן את הפלטה הזו, ניתן להשתמש בגוון דומה כמו הצללית 42 של חברת WOW בה השתמשתי ליצור את אחד ממראות הולנטיינז (כאן).

על מנת להוסיף עוד עומק למראה, הרמתי בעזרת מברשת טשטושים קטנה מהצללית Bitten של חברת MakeupGeek וחזרתי על הפעולה שעשיתי עם Mulberry רק בצורה יותר מרוכזת.

עכשיו לשלב שמוסיף קצת ניצוץ וקונטרסט למראה. בעזרת מברשת שטוחה שהרטבתי עם מעט Fix+ של חברת Mac הרמתי מהצללית Glisten מפלטת Amrezy של חברת Anastasia Beverly Hills (שסקרתי כאן בעבר, כולל מדריך איפור) והנחתי אותה מזוית פנימית ועד חיצונית, מריס לריס, תוך שבעזרת המברשת אני "מנקה" צבע שירד לעפעף עצמו.
פלטה זו היא אומנם מהדורה מוגבלת אבל ניתן לרכוש את הצלליות בה כצלליות בודדות ישירות מאתר החברה.
ניתן גם להשתמש בצללית Forever Pink של חברת לוריאל מסידרת צלליות האינפילבול.

על מנת לתת מעט אור והרמה למראה הנחתי מהצללית Vanilla גם היא מפלטת Amrezy והנחתי אותה בזווית הפנימית (ממש בצדי גשר האף) ובעצם הגבה, תוך טשטוש לכל יתר הצלליות.

 ניתן לעצור בשלב הזה ולקפוץ ישר למסקרה אבל אני רציתי קצת דרמה בעפעף התחתון ולכן התחלתי עם הצללית Bitten של MakeupGeek ובעזרת מברשת עפרון טשטשתי אותה מריס לריס תוך חיבור לכפל העין.

את קו המים תחמתי עם עפרון שחור. כל עפרון שחור יעבוד, אני ספציפית השתמשתי בעפרון של לנקום.
את העפרון הנחתי גם צמוד לקו הריסים התחתון. לא חייב לדייק.

על מנת לטשטש מעט את העפרון השחור הרמתי בעזרת מברשת זויתית קטנה מהצללית Corrupt של חברת MakeupGeek ובעזרתה טשטשתי בעדינות את העפרון שנהחתי לפני כן. מטשטשים מחוץ לעין, בקו הריסים(לא בקו המים). החלטה שלכן כמה כהה וכמה מטושטש אתן רוצות, אני לקחתי אותו מריס לריס.

על מנת לתת בלאנס למראה תחמתי בעזרת איליינר שחור את קו הריסים העליון בקו כמה שיותר דק. בשביל כך השתמשתי בסופר ליינר של חברת לוריאל.

כעת נותר לקנח את המראה עם מסקרה(ואם אתן רוצות גם ריסים). השתמשתי במסקרה Volume Effect Faux Cils של חברת YSL(בכל זאת יום הולדת.. אז מתפנקים).

וזה המראה הגמור..

על מנת להשלים את המראה השתמשתי באודם של חברת Nars מסידרת ה Audacious בגוון האהוב עליי Anna.

חולצה ושרשרת-גולדה

מקווה שנהניתן מהפוסט... מחכה לשמוע את החוויות שלכן מהולנטיינז.. אשמח שתשתפו אותי. :)
אוהבת המונים..
xoxo
ED

ד"א.. אני אשמח שתרשמו לקבלת ניוז פיד במייל ושתעקבו אחרי באינסטגרם ובפייסבוק.. אני אעריך את זה מאוד.

קישורים לדברים שהוצגו בפוסט:
* MakeupGeek
*Anastasia Beverly Hills
*איפור מעושן לונלנטיינז
*סקירת פלטת Amrezy